יום רביעי, 4 במאי 2011

תור בתלת - מימד: כשקסם ומדע נפגשים. ביקורת סרט

הסרט החדש תור (תלת - מימד) עוד מנסה לקחת את עצמו ברצינות בהתחלה, עד שבשלב מסויים הוא כבר מתחיל להיות קריקטורת קומיקס ספק משעשעת, ספק (קצת..) מותחת. אבל באופן כללי העלילה די מגניבה וזורמת. לא יודע אם במקרה, או שאולי יש כאן כוונת מכוון נסתרת של הבמאי - אבל אולי לא סתם שם הסרט די מזכיר שם של סרט אחר מאותו סגנון / ז'אנר / Whatever - הלוא הוא הסרט המדובר עד לא מזמן "טרון" בתלת מימד..

העלילה בגדול - ממלכת אסגרד האגדית, מנגד ממלכה של אנשי / חייזרי קרח ענקיים שרק רוצים להקפיא את העולם, ובאמצע תור - גיבור הסרט , הבן של מלך אסגרד שעתיד לרשת אותו, מגורש לכדור - הארץ בגלל ההתנהגות הארוגנטית והפזיזה שלו שדי מרגיזה את אבא שלו, מלך אסגרד. העניינים כמובן מסתבכים (כמו תמיד..) עם הרבה אקשן ופיצוצים, כשבסוף, בסוף - לא נגלה...

נטלי פורטמן (היא משלנו..!!) משחקת את המדענית החוקרת שמנסה לגלות את סוד היקום, חייזרים, Whatever - וכמובן, במקרה, ממש במקרה נתקלת בתור - והאהבה פורחת... (חבל, אם היו בסוף מתחתנים היינו יכולים להתגאות בישראלית הראשונה על פלנטה אחרת...). את התפקיד אגב, היא עושה ממש מצויין.

מסרים חינוכיים / נקודות למחשבה? לא ממש מצאתי בסרט. חוץ מאולי התהליך שעובר תור מטיפוס שחצן ופזיז שחושב שכל העולם מונח בכף ידו, לטיפוס שקול ומחושב. ורגיש. ורומנטיקן - או במילים אחרות, אני סתם ציני כי הסרט הוא סרט פאן, ולא סרט שיגרום לחשוב יותר מדיי. אז אל תנסו אפילו לחפש. פשוט תהנו מהביצועים המרהיבים של מחשבי סיליקון גראפיקס.
אגב, עוד הערה בנושא: כבר קראתי לאחרונה ביקורות מזלזלות על סרטי מד"ב (ובכלל) שנעשו בשנתיים האחרונות ושכוללים הרבה גראפיקה ממוחשבת, שהמבקרים נוטים לזלזל בהם - אז אני ממש לא מבין מה הקטע? ההיפך, זה לדעתי דווקא מגניב לתת דרור ליצירתיות של המפיקים - כך מקבלים סוג של סרט חצי מצוייר, עם שחקנים אמיתיים. העיקר שהתוצאה טובה, ומגניבה.
שורה תחתונה:  עלילה מופרכת (אבל מגניבה), אקשן משובח, הרבה גראפיקה ממוחשבת (שנראית דווקא מרהיבה). בקיצור, שווה לקפוץ. עם החבר'ה. לא עם החברה...

0 תגובות:

הוסף רשומת תגובה

Twitter Delicious Facebook Digg Stumbleupon Favorites More